רש"י על מלכים ב ז׳

1 וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים. גֵּיחֲזִי וּבָנָיו.

2 פֶּתַח הַשָּׁעַר. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֵה מוֹשָׁבוֹ.

3 הִשְׁמִיעַ אֶת מַחֲנֵה אֲרָם. נִדְמָה לָהֶם כְּאִלּוּ שׁוֹמְעִין.

4 וּמְצָאָנוּ עָווֹן. מִתְחַיְּבִין אָנוּ לַמַּלְכוּת.

5 כַּאֲשֶׁר הֵמָּה. כְּמוֹ שֶׁהָיוּ מְלֵאִים מִתְּחִלָּתָם, לֹא הוֹצִיאוּ מַה שֶּׁבְּתוֹכָם.

6 כִּי רְעֵבִים אֲנַחְנוּ. וּתְאֵבִים לָצֵאת אֶל הַשָּׁלָל וְאֶל הַמָּזוֹן.

7 אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בָהּ. בְּתוֹךְ הָעִיר, שֶׁלֹּא מֵתוּ בָּרָעָב.

8 הִנָּם כְּכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בָהּ. אִם יֹאמְרוּ מְסֻכָּנִין הֵם שֶׁלֹּא יַהַרְגֵם אַרָם, הֲרֵי הִנָּם בָּעִיר הַזֹּאת בְּסַכָּנַת הָרָעָב כִּשְׁאָר כָּל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בָהּ, וְאִם יָמוּתוּ הִנָּם כְּכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר תָּמּוּ בָּרָעָב.

9 בְּחָפְזָם. בְּמַהֲרָם לָנוּס.

10 אֲשֶׁר נִשְׁעָן עַל יָדוֹ. אֶתְמוֹל כְּשֶׁבָּא לְבֵית אֱלִישָׁע.